• חופשי במנהטן

הורות לתאומים - טובים השניים


לדבורה פורת ארבעה ילדים, שניים מתוכם תאומים. דבורה היגרה מאנגליה לישראל, הקימה שם משפחה וכרגע היא מחלקת את זמנה בין ישראל וניו ג׳רזי. בעקבות לידת התאומים דבורה חיפשה מקורות מידע ומשלא מצאה הנהיגה כנסים גדולים של מחקר ומידע בנושא תאומות בישראל.


לידת תאומים מתרחשת אחת לשמונים לידות טבעיות בישראל. עקב שכיחות טיפולי הפוריות נתון זה הכפיל את עצמו, מה שאומר שיש תאום או תאומה בכל כיתה, ואחוז התאומים בישראל כיום הוא חמישה אחוזים מהאוכלוסיה.

דבורה מדברת על הצורך שנוצר כשפתאום הפכת להיות הורה לתאומים ואת מרגישה שאינך מבינה בזה דבר. הורה לילד יחידאי נשען על התנסויות של עצמו כילד יחידאי - הרי כולנו היינו ילדים, יש לנו בנק התנסויות מהעבר וכך גם לילדינו. אולם הורים לתאומים, מקבלים לפתע משהו מאוד יקר, אינטנסיבי ועוצמתי לידיים, ואין להם נסיון בטיפול וגידול של השניים שהופיעו כך לפתע (וגם אין נסיון לרוב הסביבה – סבים, חברים, גננות).

בגידול תאומים כמה נושאים מרכזיים ובסיסיים:

1. כל ילד וילדה הם ישות אוטונומית. להרבה הורים לא בא טבעי להתייחס או לדבר לכל ילד בנפרד ולכן לעיתים ישאלו את השניים ביחד: רוצים לאכול? והרי לכל אחד רעב אחר. דבורה מציעה שכשם שכל ילד וילדה הם ישות עצמאית, כך כדאי לדבר לכל ילד בנפרד: בינקות, בזמן ההאכלה הדבר יתבטא בדיבוב פעולות כפול: "הנה כפית של גזר לך והנה חלב לך". בגיל ההתבגרות כדאי לבדוק עם כל אחת ואחד בנפרד "איך היה לך היום?".

2. תשומת לב – רצוי להקדיש זמן בנפרד לכל אחד, אפילו את הרגע שבו אמא מקריאה סיפור מול תאום אחד, לחלוק איתו רגע בלי שהרגע נחלק ׳איתכם׳.

3. תחרות - הדבר שונה כאשר מדובר בתאומים זהים ובכאלה שלא. יש שלב בו תינוק אחד יגלה שהוא יכול לחטוף צעצוע מהשני והשני יעשה הרבה רעש – משחק מרתק כשאתה תינוק. זה שלב מאוד קשה עד שהתינוק השני לומד להחזיר. אם התאומים זהים, היכולות שלהם והחוזקות דומות. השאלה היא כמה זמן יקח לתאום השני לגלות שגם הוא יכול. בתאומים לא זהים לפעמים תאום אחד בפועל הרבה יותר חזק ורק הוא חוטף, מה שעלול להעלות תגובות מורכבות מהסביבה ולקבע למשל התייחסות אליו ככוחני יותר, כאשר בעצם הוא נולד יותר חזק או זריז מאחיו...

4. ציפיות הורים - אנחנו רוצים שכל תאומה תתפתח לכיוון שלה בזמנה (כמו הצטיינות בריצה ובמתמטיקה). בתאומות לא זהות, קורה הרבה ש'ננעל המגרש'. תאומה אחת תתפוס את מגרש הספורט ואז השניה לא תתעניין בכך, הכל יותר קיצוני. ד"ר רונית פלוטניק ("שנינו ביחד וכל אחד לחוד", ספר שדבורה מאוד ממליצה עליו) מציעה שההורה יחזיק בראש אפשרות ל'נדנדה', שיאמין שאולי התאום המפותח פחות בתחום מסוים, יקפוץ מדרגה בעתיד.

5. נושא הדגל - תאום שמדבר ראשון יכול להפוך לדובר של שניהם. מכאן ואילך יפנו אליו וישאלו אותו יותר. התאומה המדבררת תהיה זו שמביאה ולוקחת את הפתק לגננת, למשל. מה שמוביל לכך שאחת מתפתחת יותר בתחום זה. הנושא של התפתחות בתחומים יכול להביא למצב בו כל תאום מקבל רק חצי מהעולם: הספורט שלי או שלך? והרי כל תחום שייך לכל אחד ואחת. עם תאומים הדבר מורגש בהקצנה לעומת אחים שנולדו יחידאיים. אנו רוצים להחזיק את ה'מגרש' מספיק פתוח כדי לאפשר לכל אחת מהתאומות להתנסות בו ולגלות את עצמה בתוך תחום התוכן, ללא מיתוג היכולת כ'שלי' או 'שלך'. גם ההורים וגם הסביבה: גננת, סבים, משפחה מורחבת, מורים – יכולים לאפשר את החופש הזה להתנסות ולבחור מה נכון לכל תאום ותאומה.

הורות לתאומים במנהטן

6. ערבים זה לזה - יש נטיה לחשוב שבגלל שהם תאומים והולכים למסגרת חינוכית ביחד, הם ערבים זה לזה: לזכור את הסנדוויץ אחד של השני, להגן אחת על השניה בקבוצה החברתית, לשתף בחברויות. ההורה צריך להיכנס כהורה ולאמר, אני האמא או האבא פה, אני דואג לאח שלך, זה לא באחריותך.

7. הכל סימולטני או איך לתת לכל ילד את כל העולם - השוני מאחים רגילים הוא שהכל קורה סימולטנית, באותו שלב התפתחותי. כל פער קטן מוביל לקושי של לא להשוות בין התאומות. כל ההשוואות שקורות להורה לילדים יחידאים בגינה עם ילדי חברים, מוקצן כאן. מי אתה? והסביבה - במקרים של תאומים זהים, בגלל הקושי להבחין בין התאומים חזותית, הרבה פעמים מתיחסים אליהם כיחידה: דויד ואורי הגיעו. חשוב להבחין ולהראות שיודעים מי זה מי ושאכפת לסובבים מי זה מי. לא ׳דויד ואורי הגיעו׳ אלא דויד הגיע ואורי הגיע. גם אם הדוד לימד את שירה שח, שיזכור שזאת שירה ולא ׳אחת מכן׳.

8. ההורים כמתווכים - הורה יכול לתווך לסביבה שהשוני חשוב: בשם, בפניה אל התאומות. דבורה מדגישה שעדיף לשאול מי הוא מי, זה לא מעליב, זה אומר שחשוב לי לדעת מי היא, רותם או נעמה? התיווך של ההורה בא לידי ביטוי בהורה שאומר שחשוב לו שהמכרים ידעו שכל אחד מהתאומים הוא אינדיבידואל.

9. חשיבות התקשורת - תאומים עוברים חיים אחרים מיחידאיים. תאומים עברו דרך ברחם ששונה מהדרך שכולנו עברנו, בחוויה שלהם תמיד יש שם מישהו נוסף. ל׳ביחד׳ יש מקום מיוחד אצל תאומים, וזוהי אמנות לחיות בין ה׳ביחד׳ ל׳לחוד׳. פשוט צריך לחשוב על זה ולהגיע לדרך המלך: לנסות להעשיר גם את הביחד וגם את הלחוד. בצחוק היא קובעת: "שני תאומים קטנים שלא מסתכלים עליהם לרגע אחד יכולים לעשות הרבה יותר נזק מילד אחד!"

10. פרידות - הביחד אצל תאומות הוא מאוד עמוק, לא כמו אחים רגילים. כשילדה הולכת לגנון בפעם הראשונה, אנו חושבים על הפרידה מהאם והאב. כשתאומות הולכות לגנון שונה, יש כאן פרידה כפולה: גם פרידה מהפיקסציה הקבועה של אחותי התאומה וגם פרידה מאמא ואבא. ההתלבטות מתי והאם להפריד בין תאומים לשתי מסגרות היא תהליך מיוחד.

11. קנאת אחים - מה קורה כשפתאום תאום אחד מזמין חבר? האם החבר צריך לשחק עם שניהם? דבורה עודדה את בניה ללכת לחוגים שונים. בא היום שרצו ללמוד את אותו דבר. מה עושים? ומה קורה כששתי תאומות מנסות להתקבל לאותה תכנית אקדמית? או יוצאות לדייטים שאחד צלח והשני לא? הילדים עוברים משברים ודבורה מציינת ״למדתי שהם מתחזקים מההתמודדויות ומבחינתי אני רוצה להיות עם כל אחד איפה שהוא".

12. דבורה מזכירה גם את הקושי העצום לגדל שני תינוקות בו-זמנית, הרי לקום פי שניים בלילה מעייף יותר מי פי שניים! והרבה פעמים הורה מוצאת את עצמה בבחירות שוברות לב קטנות וחוזרות – לאיזה תינוק בוכה לגשת קודם? את מי להרים קודם כששתי פעוטות פוגשות אותך עם ידיים למעלה? ובהמשך, להתמודד בו-זמנית עם תאומה אחת שמוזמנת בשמחה לחברה ותאומה שנייה שמאוכזבת. הערבוב בין קושי פיזי ורגשי הוא עוצמתי במיוחד, מהסוג שרק הורה לתאומים מבין...


דבורה פורת היא יועצת ניהולית, המתמחה באבחונים ארגוניים וניהלה באופן ישיר צוותים מגוונים של עד 50 איש במחקר ופיתוח, בהנדסה, בייצור ובניהול מוצר בתחומי ההייטק וסטארטאפים. היא מלווה באופן אישי מספר מנכ"לים, מנהלים בכירים וגם מנהלים חדשים. בנוסף דבורה מנחה קבוצה של נשות הייטק, הקימה סניף של ער"ן (הקו החם) בארה"ב ומדריכה קבוצה של מתנדבי ער"ן. דבורה הקימה בעבר את המרכז לתאומים הישראלי.


0 צפיות